נדמה לך שהגעת לגיל, הקמטים מציקים? אולי אומרים לך “למה את תמיד כועסת?” נדמה שיש צורך למלא שקעים? אז בואו נעשה קצת סדר בעניינים. בוטוקס וחומצה היאלרונית וכיצד הם משתלבים בשגרת הטיפוח היומיומית.

בוטוקס- נעים להכיר! הבוטוקס נמצא בשימוש ברפואה למעלה מ-30 שנה. בתחילה השתמשו בו בעיקר לתיקון מצבי פזילה אולם תופעת לוואי הייתה מפתיעה ובאה לידי ביטוי בטשטוש הקמטים באזור העיניים ומכאן החל השימוש בו ברפואה האסתטית. בוטוקס הוא השם המסחרי של החומר המכיל את רעלן החיידק בוטוליניום. הרעלן המוזרק מונע את שחרורו של מולקולת חומר מוליך עצבי הנקרא אצטילכולין. מולקולה זו אחראית על העברת פקודות עצביות ובהיעדרה, במקרה של הזרקות אסתטיות, תמנע את פעולת כיווצו של השריר. למעשה הבוטוקס הוא חומר המשתק את השרירים ויכול להיות מסוכן מאד, אולם ברפואה האסתטית הוא מוזרק בכמות מזערית ביותר שאיננה מזיקה ברוב המכריע של המקרים. חשוב מאוד להבין שאת הבוטוקס מזריקים באזורי קמטי ההבעה (בדרך כלל בחלק העליון של הפנים): בין הגבות, מצח ומסביב לעיניים. הבוטוקס מתחיל להשפיע לאחר מספר ימים ויכול להחזיק לכמה חודשים, בממוצע בין 1-4 חודשים. רצוי לחזור על הטיפול מספר פעמים בשנה לפי הצורך על מנת לשמר תוצאה טובה. חשוב להבין שתוצאה טובה היא תוצאה המחליקה את הקמטים ולא כזו המונעת לחלוטין מימיקה בפנים. (את לא אמורה להיראות מופתעת כל הזמן לאחר הזרקת בוטוקס…..).

הזרקת בוטוקס חייבת להיעשות בידי רופא/ה בלבד וכדאי מאוד כזו/ה המתמחה בהזרקות אלה, שכן מיומנות וניסיון משחקים כאן תפקיד חשוב. קריטי לדעת לאן להזריק, כמה להזריק ואיך להזריק את החומר. 

ועכשיו בואו נכיר את החומצה ההיאלרונית – חומצה זו ממלאת תפקיד חשוב במילוי קמטים ונפחים בפנים. החומצה ההיאלרונית מסייעת במילוי קמטים עמוקים יותר וקמטים שהם סטטיים כמו קמטים מסביב לפה, צידי הפה ואף למילוי ועיבוי השפתיים. החומר המוזרק דומה במבנהו לחומצה ההיאלרונית המצויה בעור שלנו באופן טבעי. החומר מופק בתנאי מעבדה סטריליים ויכול לשמש למילוי האזורים שהוזכרו קודם וגם למילוי נפחים גדולים בפנים כתוצאה ממחלה או דיאטה קיצונית שגורמת לאיבוד עובי ונפח בלחיים. החומצה ההיאלרונית מגיעה ברמות צמיגות שונות. לכל איזור מומלץ להזריק חומצה היאלרונית בצמיגות ייעודית לאזור המטופל. החומר מחזיק לזמן רב יותר מבוטוקס – בין שנה לשנה וחצי ולפעמים יותר (אצל כל אחת זה יכול להשתנות בגלל גורמים שונים כגון: נטילת תרופות מסוימת וכו’) לאחר מכן הגוף מפרק את החומר ויש לחזור על הטיפול.